עפ"ת
בית המשפט המחוזי נצרת
|
14367-11-10
01/03/2011
|
בפני השופט:
1. אסתר הלמן אב"ד
2. אשר קולה
3. דני צרפתי
|
| - נגד - |
התובע:
סאמר טאהא
עו"ד מסאלחה יאמן
|
הנתבע:
מדינת ישראל
עו"ד איריס שירן
|
| פסק-דין |
השופט דני צרפתי:
הערעור שבפנינו מופנה כנגד הכרעת הדין, ולחלופין כנגד חומרת העונש שהוטל על המערער.
המערער הורשע ב
גרימת מוות ברשלנות, עבירה לפי סעיף 304 לחוק העונשין התשל"ז -1977 (להלן: "
חוק העונשין") וסעיפים 40 ו-64 לפקודת התעבורה (נוסח חדש), התשכ"א -1961 (להלן: "
פקודת התעבורה"),
גרימת חבלה לאדם ונזק לרכוש, עבירה לפי סעיפים 62 (2) ו- 38 (3) לפקודת התעבורה וכן
בפניה שמאלה שלא בבטחה, עבירה לפי תקנה 41 לתקנות התעבורה התשכ"א 1961 (להלן: "
התקנות"), וסעיף 68 לפקודת התעבורה.
לציין כי המערער זוכה מעבירות של
נהיגה במצב המונע שליטה ברכב ומסכן עוברי דרך, עבירה לפי תקנה 26 (1) ו- 4 לתקנות התעבורה וסעיף 68 לפקודת התעבורה וכן מעבירה של
אי ציות לתמרור, עבירה לפי תקנה 22(א) ו- 64 (ג) לתקנות התעבורה וסעיף 68 לפקודת התעבורה.
עובדות כתב האישום בתמצית
1. ביום 29.10.05 התרחשה תאונת דרכים סמוך לשעה 01:45 בכביש 90 (להלן: "
הכביש") וזאת בין משאית, בה נהג המערער ופרטיה בכתב האישום (להלן: "
המשאית"), לבין רכב פרטי מסוג טויוטה נהוג על ידי ערן אליהו (להלן: "
הרכב" ו"
נהג הרכב" בהתאמה). ברכב נסע גם המנוח שי דוד עדי (להלן: "
המנוח"). במשאית נסעו בנוסף למערער עוד שלושה נוסעים.
המערער נסע מדרום, מכיוון צומת עמיעד לכיוון צומת הכניסה לקיבוץ עמיעד (להלן: "
הצומת"). הרכב הגיע מצפון מכיוון ראש פינה והתקרב אל עבר הצומת.
2. על פי האישום, המערער נסע במשאית בהיותו במצב של עייפות גבוהה, בקלות ראש וברשלנות בהגיעו לצומת לא ציית לתמרור ב-36 המוצב בכניסה לצומת. מבלי לעצור ולתת זכות קדימה לרכב, פנה המערער שמאלה לכיוון הכניסה לקיבוץ עמיעד. בכך חסמה המשאית את דרכו של הרכב שהתנגש עם חזיתו בדופן ימין אחורי של המשאית (להלן: "
התאונה").
3. כאמור כתוצאה מהתאונה, נהרג המנוח ונהג הרכב נפגע באורח אנוש, כמו כן, ניזוקו שני כלי הרכב המעורבים בתאונה. בזמן התאונה היה מזג אוויר נאה, הראות טובה והכביש היה תקין ויבש.
הכרעת בית משפט קמא
4. לאחר שמיעת הראיות, הכריע בית המשפט קמא כאמור, כי עובדות כתב האישום בנוגע לעבירות שעניינן גרימת מוות ברשלנות, גרימת נזק לאדם ורכוש ופנייה שמאלה שלא בבטחה, הוכחו מעל לכל ספק סביר ובהתאם, הרשיע את הנאשם בהוראות החיקוק הרלוונטיות.
על מנת שלא לחזור על הדברים, אתייחס לעיקרי הכרעת בית משפט קמא, במסגרת הדיון בערעור לגופו ואסתפק בהפניה לאשר יפורט שם בהמשך.
5. במסגרת גזר הדין הוטל על המערער מאסר בפועל לתקופה של 6 חודשים שירוצו בעבודות שרות.
עוד נגזרו עליו 12 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים, על פי פרטי התנאי בגזר הדין.
המערער נפסל מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 12 שנים וכן לתקופת פסילה נוספת לתקופה של 12 חודשים, על תנאי, למשך 3 שנים. על המערער הוטל גם קנס בסך של 3000 ש"ח או 30 ימי מאסר תמורתו.
טענות המערער
6. לעניין הכרעת הדין טוען המערער בהודעת הערעור ובטיעוניו לפנינו, כי לא היה מקום שבית המשפט קמא יאמין לעדי התביעה חרף הפגמים והליקויים שנמצאו בעדויותיהם.
בנדון הודגשה העובדה, כי נהג הרכב נמנע מלהעיד במשטרה, לא שיתף פעולה בחקירה בבית המשפט באמתלא כי אינו זוכר את פרטי התאונה. לטענת המערער לא הוכחה הטענה של התביעה, גם לא על פי התיעוד רפואי, כי פגיעות נהג הרכב אגב התאונה, גרמו לו כביכול לאובדן זיכרון מלא או חלקי.
לטענת המערער היה מקום להכריע, כי נהיגת נהג הרכב עובר לתאונה, הייתה נהיגה פרועה ורשלנית וכן כי המדובר בעד חמקמק אשר הוא הגורם העיקרי לתאונה בה נהרג חברו הטוב.
7. לטענתו לא היה מקום להעדיף את הגרסה העובדתית על פי כתב האישום, על פני הגרסה הכללית של ההגנה, שנתמכה בעדותו של המערער, עד ראייה נוסף שהיה עימו במשאית וכן נתמכה בחוות דעתו של מומחה ההגנה מר דורון פת. על פי גרסה זו בתמצית, המערער נכנס לצומת ופנה שמאלה רק לאחר שווידא שהרכב מצוי בנתיב הימני ופונה לקיבוץ עמיעד. התאונה התרחשה כתוצאה מכך שהרכב ראה "בדקה ה 90" לשבור שמאלה ולהשתלב בנסיעה דרומה לתוך הצומת. מהלך פתאומי זה אותו לא יכול היה לצפות המערער הביא להתנגשות הרכב במשאית כשזו הייתה בשלבי סיום של חצית הצומת כשפניה שמאלה לתוך קיבוץ עמיעד.